<h1>הרוקח סימן ר"ד</h1>
<h2>דף לב.</h2>
הלכות תפלת ר"ה בר"ה בלילה מקדש בפ"ה אשר בחר בנו את יום הזכרון הזה זכרון תרועה ודברך מלכנו עד ויום הזכרון שהחינו ואין או' שהחינו בליל ב'. תפלת שחרית וערבית ומנחה מתפלל יי שפתי בא"י אלהינו עד באהבה ואו' זכרנו אתה גבור עד ישועה ואומר מי כמוך אב הרחמים אתה קדוש עד סלה ואו' בכפיפות ראש ובכן תן פחדך ובכן תן כבוד ואז צדיקים קדוש אתה ומסיים המלך הקדוש אתה בחרתנו יעלה ויבא מלוך על כל העולם ומסיים מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון. רצה ומודים עד תמיד לעולם ועד וכתוב לחיים ברכת השלום עד בכל עת ובכל שעה בשלומך בספר חיים עד עושה השלום אלהי נצור.
בשחרית לאחר התפלה או' א"מ לבד אם יהיה שבת ואח"כ כל הקדיש ולוקחין ס"ת וקורא ה' גברי בפ' וירא אליו מן וה' פקד את שרה עד ארץ פלשתים ימים רבים. קדיש ומפטיר קורא בס"ת שנייה בפ' פנחס ובחדש השביעי באחד לחדש עד לריח ניחוח אשה ליי ומפטיר בספר שמואל מן ויהי איש אחד מן הרמתים ועומד התוקע ומברך בא"י אמ"ה אקב"ו לשמוע קול שופר ושהחינו ותוקע קשר"ק ג"פ קש"ק ג"פ קר"ק ג"פ כתקנת ר' אבהו בקיסרי בשילהי מס' ר"ה ואח"כ אומר החזן אשרי העם יודעי תרועה ה' באור וגו' אשרי יושבי ועומד ואומר יהללו את שם ה' ומחזיר את התורה יתגדל עד בעלמא ואמרו אמן ומתפללין תפלת המוספין מגן זכרנו גבור מי כמוך קדוש עד סלה ובכן תן פחדך ובכן תן כבוד ואז צדיקים עד המלך הקדוש אתה בחרתנו עד ליציאת מצרים מפני חטאינו עד מפי כבודך. עלינו לשבח וכו' עד תמלוך בכבוד ככתוב בתורתך יי ימלוך. אין פוחתין מי' פסוקי' מלכיות מתחיל בתורה ומשלים בתורה ואם השלים בנביאים יצא קורא ג' פסוקים בתורה ג' פסוקים בכתובים ג' פסוקים בנביאים ומסיים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד דהוי מלכות מלוך על כל העולם ומסיים ויום הזכרון אתה זוכר כי אין שכחה הכל גלוי להזכר מעשים זה היום תחלת מעשיך ועל המדינות מי לא נפקד מחשבות אדם וגם את נח על כן זכרונו. אין פוחתין מי' פסוקים זכרונות ג' של תורה ג' של כתובים ג' של נביאים ובפסוק וזכרתי את בריתי יעקב כמה זכירות ועוד בסוף פסוק וזכרתי להם ברית ראשונים זכרנו בזכרון טוב ומסיים זוכר הברית. אתה נגלית גם כל העולם ותשמיע' אין פוחתין מי' שופרות ג' של תורה ג' של כתובים ג' של נביאי' ופסוק וביום שמחתכם ובמועדיכם. תקע בשופר גדול ומסיים שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים רצה ומודים וכתוב לחיים שים שלום עד עושה השלום. כשאומרין במוסף יום הזכרון הזה אינו מזכיר ואת מוסף ר"ח הזה דאמרינן בעירובין בפ' בכל מערבין (דף מ') זכרון אחד עולה לכאן ולכאן. ירושלמי העובר לפני התיבה ביום של ר"ה א"צ להזכיר של ר"ח. ובירושלמי דשבועות חד בר אביי עבר קמי תיבותא ולא אדכר ריש ירחא וקלסוהו. אבל ושעיר לכפר ועולת החדש ומנחתה ושני תמידין כהלכתן מזכיר מיהו אעפ"י שא"צ להזכיר של ר"ח אם הזכיר של ר"ח בר"ה אין בכך כלום וכששליח צבור מתפלל לאחר פסוקי מלכיות תוקעין בלא ברכה קשר"ק לאחר פסוקי זכרונות קש"ק לאחר פסוקי שופרות קר"ק רצה ומודים וכתוב לחיים ברכת כהנים שים שלום בספר חיים כל קדיש פטום הקטורת קדיש ויוצאין מבה"כ ואוכלין ושותין כדכתיב בעזרא ביום א' לחדש השביעי ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם וכן משמע בפ"א דשבועות ובערבין ובתענית שאסור להתענות בר"ה ובפ' סדר תעניות בירושל' ר"ע אומר בר"ה מתריעין אבל לא מתענין. מצאתי מנהג בווי"רמש שכך כתוב בסדר המוספין מלבד עולת החדש אשר לעולת התמיד מנחתם ונסכיהם ועוד כי אומר וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשי'. ואם חל בשבת אומר ישמחו במלכותך וכו' עד זכר למעשה בראשית עלינו לשבח אבל בשפירא אין אומר פסוקים כדרב חננאל אמר רב וכו' ור' יצחק הלוי ביטל בוי"רמש לומר והשיאנו מפני שאינו יכול לומר ברכת מועדיך דהא לא כתיב אלא אשלש רגלי' כברכת ה' אלהיך. ליל שני של ר"ה אין שליח ציבור יושב בין מנחה למעריב וא"א בקידוש שהחינו. ביום שני של ר"ה קורין מן והאלהים נסה עד סוף הפ' ואת מעכה והמפטיר קורא ובחדש השביעי ומפטיר בירמיה מצא חן במדבר עד רחם ארחמנו נאם ה' והתוקע מברך לשמוע קול שופר ואינו מברך שהחינו ואם יום ראשון חל להיות בשבת אין תוקעין משום גזירה דרבה. כדאמרינן בפ' יום טוב אז מברכין בשני שהחיינו.
